ארכיון הרשומות עם התג "גומר"

פוסט מ.מורמר

3 במאי 2010

אנחנו, הממורמרות, יכולות להתמרמר על כל דבר.
כן, היכולת שלנו לא מסתכמת בגברים בלבד,
אתם לא הדבר היחיד שמעסיק אותנו.

טוב, כמעט היחיד, אבל לא רק.

יש לנו יכולת מפוארת להתמרמר
על אנשים בעבודה,
על אנשים שמפריעים לנו בתור של הסופר,
על אנשים קטנוניים,

ולמה להתקטנן?
יש לנו היכולת להתמרמר על אנשים.
נקודה.

אז שלום שלום, אני ממורמרת.
על אלו שאוהבות להסתכל עלינו במבט עולב ולספר לנו שהן מצאו את הגבר הטוב האחרון עלי אדמות
(יה, רייט)
על אלו שמזכירים לנו חזור והזכר שהרחם שלנו עומדת להתפורר, והגיע הזמן להתפשר על זוגיות,
(אה-הא)
על אלו שאוהבים להפגין זוגיות לתפארת מדינת הגמדים, מתנשקים ומתחבקים ומספרים על האושר שהוא גורם להן, תוך שהן מרחמות על הפרודות, הגרושות והבודדות באשר הן
(אוקי)

ועל אלו שחושבים שבנות, מעצם היותן בנות, לא יכולות:

לרצות סקס לשם הסקס
להיות בלאגנסטיות
להיות טובות בכדורסל
לא לאהוב לנקות את הבית
לא לדעת לבשל (גאד פורביד)
לזיין ולזרוק.

אז הי, הגיע הזמן להכיר בעובדות.

קצר קצר קצר קצר

14 באפריל 2010

6 בבוקר,
עכשיו סיימנו להזדיין,
ואתה כבר לא מעניין.

כל הזין

קשיחות (ולא מהסוג השווה)

13 באפריל 2010

אני קשוח.
כזה קשוח, שאת לא יודעת מאיפה זה בא לך.
כל כך קשוח, שלפעמים אני אומר את הדברים הכי פוצעים רק כי אני קשוח.

כן, מצאתי לי אחד קשוח.
כזה שמפחד להודות שהוא התגעגע,
מפחד להגיד שבא לו עלי,
מפחד להגיד משהו טוב, ובאופן כללי,
מ פ ח ד

אז גב-גבר, דע לך:
גם אני קשוחה.
וההיסטוריה מוכיחה שאני אפילו יותר קשוחה ממך.
כן, לוקחת אותך בכיס האחורי של הג'ינס שקטן עלי באיזו מידה, אז בעצם אתה נמחץ שם.
רק שעם הקשיחות שלי קצת קשה לך להתמודד.
כי אני צריכה להיות נשית ורכה. עדינה ונעימה. ענוגה וטובת-לב.

בטח ובטח – לא קשוחה.

אז חמוד, רק רציתי להגיד לך -
כשאתה קשוח, אתה מה זה חמוד.
זה רק עושה לי את זה יותר.
רק שתדע, חמוד.

את מקסימה אבל…

9 באפריל 2010

מי מכן לא שמעה את המשפט האולטימטיבי,

אותו אחד שעושה לכן חשק לחנוק את הצוואר הקרוב אל אצבעותיכן (למען הסר הספק- לא מדובר בצוואר שלכן, אנחנו לא במשימה התאבדותית),

המשפט ההו-כה-מופלא שהולך כך:

"תקשיבי… את מקסימה… אבל…."

בחייאת,

לא לא, באמת בחייאת-

אל תספרו לנו כמה אנחנו מקסימות ויפות ומדהימות, איך אנחנו הזיון המושלם כי אנחנו מוצצות תוך כדי סלטה כפולה ועמידת ידיים באוויר, איך הבישול שלנו מטריף, הבית שלנו מושלם, האנרגיות שלנו הכי חיוביות, אנחנו פשוט היצור הכי מושלם שקיים עליי אדמות, בעצם, אתם לא חושבים שתמצאו יותר טוב מאיתנו, אבל בכל זאת…

אז איפה היינו?

אה, כן-

"תקשיבי… את מקסימה, מדהימה, יפה, חושנית, סקסית- אני ממש מרגיש הכי טבעי איתך, אבל אני לא חושב שאנחנו יכולים להיות זוג"

אם לא טרקת לו את הטלפון בפרצוף רגע אחרי שהבנת מה הוא זומם להגיד לך,

ושאלת אותו את השאלה הבאה- "מה? מה הקטע?" – לא כי את עדיין רוצה אותו, המשפט הזה "את מקסימה אבל…" הוא turn off רציני לכל מערכת יחסים שעלולה לפרוח בחזרה מהשממה, בוודאי שמעת את המשפטים הבאים:

"את מושלמת והכל, אבל אני צריך מישהי שתהיה רעה אליי"  (אז מה אם ביזבזתי כסף על טיפול פסיכולוגי אחרי שהאקסית שלי הפכה אותי לסמרטוט רצפה וגרמה לי להרגיש אפס מאופס שאפשר להתעלל בו)

או

"אין לי את המשיכה החייתית הזו אלייך" (אז מה אם זיינתי אותך בעמידה רגע לפני שיצאנו לדייט – לא הראשון כמובן-  כי לבשת גרביון מחרמן ולא יכולתי לעמוד בזה)

או

"אני כנראה צריך מישהי יותר פריג'דית, אני לא מרגיש שאני יכול לספק אותך" (זה כנראה בגלל שאתה גומר תוך פחות מדקה ומשאיר אותי עם פה פעור ולא בגלל שהזין שלך כזה גדול)

אז לא,

אל תגידו לנו "את מקסימה אבל…"

פשוט תחתכו את זה,

הכי קל להגיד- "שמעי, חשבתי על זה (שקר מספר אחד, אתם לא חושבים, כבר סיכמנו בפוסט הראשון שמרגע שהתחלתם לתפעל את מערכת הרבייה שלכם אספקת הדם למוח נמוכה בעליל) ואני לא חושב שאנחנו מתאימים"

וואלה? סבבה, היה לי נעים, שלום תודה ולהתראות.

ולא, אנחנו לא רוצות לשמוע כמה אנחנו מקסימות, מדהימות ומושלמות,

אם היינו כאלה בשבילכם, לא הייתם בורחים כל כך מהר,

מצד שני,

אנחנו באמת מושלמות,

אתם פשוט באתם עם פאק בייצור…


Follow

Get every new post delivered to your Inbox.