ואכן,
יום אחד, טלפון מחברה טובה מוציא אותך מחלומות בהקיץ על ערימת חתולים שמקיפים אותך, מייללים ואת מרקיבה לאטך (מזל שחורף, אחרת היה מסריח),
את מתעוררת ושומעת את המשפט המוכר- "רוצה להכיר מישהו?"
לפני שאת בכלל מתחילה לחשוב אם מתאים לך מי הוא מה הוא איך למה וכמה,
את אומרת "כן!"

מדברות, מחליפות פרטים, את הולכת לבחון את הפייסבוק שלו, נראה לך סביר פלוס, יאללה,
נותנת אישור להעביר מספר טלפון.

דיברתם בטלפון, היתה אחלה שיחה, החלטתם להיפגש על אף ולמרות שהמונדיאל משתולל בחוץ ומשאיר ימים ספורים בלבד לצורך העניין.

יאללה, יוצאים לדייט,
הדייט זורם, אתם יושבים, מדברים, השעות עוברות והופ- כבר 4 שעות שאתם חופרים אחד לשנייה,
כבר יצאתם מבית הקפה, טיילתם,
היה באמת מעולה,
הוא חותם את הדייט בנשיקה קטנה על השפתיים,
זה מרגש אותך,
הוא לא ניסה להתנפל עלייך.
האמנם?

דייט שני גבירותיי ורבותיי,
עדיין לא תופרים פה שמלת כלה,
אבל יש תחושה נעימה וטובה,
גם הדייט השני זורם וכייפי ומצחיק,
את אומרת- וואלה,
יש פה מצב למשהו ממש נחמד,
זה עלול לעבוד!
ואז,
הוא מחזיר אותך הביתה,
אתם יושבים באוטו,
ברור לך שנשיקה היא הדבר הבא ואת דווקא די מרוצה מזה,
הו אז,
הוא פותח את מלתעותיו.
באמת.
מלתעות.
הבחור פשוט בולע לך את הפרצוף,
את מנשקת קטן וחמוד,
הוא פשוט משתלט לך על הפרצוף,
ואז.
כן אז הוא עושה משהו שאת רוצה למות ממנו,
הוא מתחיל לשלוח ידיים לרגליים, לבטן,
את מכוונת אותו חזרה כל הזמן,
הוא מתחיל להתפזר,
נשיקה בצוואר, נשיקה באוזן,
את אומרת לו- די! לא מתאים, אנחנו גם ברכב,
ותשובתו- "מה, זה לא שאנחנו על הספסל"
תחושת הגועל גואה בך ברמות של בחילה עזה,
ואת אומרת לו לילה טוב ונכנסת הביתה.

גברים,
מה העניין? מה קורה?
שכחתם איך לעשות ביד?
נראה לכם שאנחנו אוהבות להתחרמן באוטו?
ואם כן,
אז בדייט שני?
מילא כשמתנשקים אז יש סגנונות שונים,
אנחנו מבינות את זה,
בסופו של דבר נתאים את עצמנו אחת לשני,
אבל לשלוח ידיים?
טפו עליכם,
באמת.

אתן יושבות בבית,
ותוהות,
האם כל ג'נטלמני העולם נגמרו?
האם נשארתם רק עם כל הבררה?
הולכות לישון,
ממורמרות.

לפני שבועיים הכרתי בחור, בחור נחמד סך הכל, היה בינינו קליקון, הוא סבר בטעות שזה קליק (כולם סוברים ככה בטעות איתי, הם באמת ובתמים חושבים בטעות שאני האישה המושלמת שמסדרת את הנעליים בשורה ומכינה קציצות עם אפונה, זובי).
בקיצור, הבחור נדלק, יופי לו טופי לו, ואילו אני, תנו לי קצת יותר משני דייטים וכמה שיחות טלפון כדי להחליט אם זו אהבת חיי הבאה
הבחור גר בירושלים, והוא בן 36.
כבר אחרי הדייט הראשון הוא זרק כל מיני משפטים מעצבנים כמו: אל תגלשי באתר, אה?… (צחקוק)… וכאלה,
מיותר לציין- אני לא מדברת איתך על אי-גלישה באתר, אתה אל תדבר איתי ואל תקבע לי איפה אני גולשת, כל עוד לא דיברנו על מחויבות.
סבבה? סבבה.
כידוע או שלא, כמעט בכל אתר הכרויות ניתן לראות מי צופה לך בכרטיס.
כידוע או שלא, אין סיבה שאישה באתר הכרויות של סטרייטים תצפה לי בכרטיס ככה סתם כי בא לה לחפש בחורה בת 27 עם כינוי מאוד מיוחד ומסוים.
בוקר אחד הבחור התקשר, אני בדיוק התעוררתי ולא עניתי לו,
אחר כך נכנסתי לאתר, כי כידוע לא התחתנתי איתו או עם אמא שלו, ואני בודקת מי צפה לי בכרטיס, עולה מולי כרטיס של בחורה בת 36, מירושלים.
כאילו, גברת, מה את עושה לי בכרטיס? מי שלח אותך? הייתכן שזה הבחור שאני יוצאת אותו? שסבור שאולי אדי הקציצות והאפונה מחקו לי את המוח? שאני לא יכולה לקשר?
שאלתי אותו מי זו, והאם הוא מכיר אותה, כי בדרך כלל, אף בחורה בת 36 מהאזור שלו לא צופה לי בכרטיס, הייתכן שהוא מכיר אותה?
הגמגומים בתשובה שלו וההשתנקויות (וכמובן שהוא הכחיש) גרמו לי להבין עם מי יש לי עסק וכמה זה פתטי.
הוא גם הגדיל להוסיף ושוב אמר: “די לצ'וטט, זה לא בריא".
אז הפעם עניתי לו: “שכחתי שהתחתנתי איתך, כשתמצא את הכתובה, תודיע לי".
שא-לום!

אכן, הצוות מוסיף- שלום שלום ואל תבוא לה בחלום

שלום לכל אחיותיי הממורמרות, אני רוצה לספר לכן סיפור-
אחרי לא מעט זמן שדשדשתי עם עצמי, והייתי לבד מתוך בחירה, הכרתי גבר מקסים (נא לחכות לסוף).
הגבר, גילו 34 שנים, טבח מוכשר באמת, שהפליא להקסים אותי במילים יפות (מסתבר בהמשך ש"ללא כיסוי"),שירים שהוא שר לי כל לילה באוזן, שיחות נפש לתוך הלילה (ושונאת חפירות אני) חיבוקים וחום ודאגה לרוב.
התאהבתי, בהחלט התאהבתי.
עבר חודש, הכרתי את המשפחה שלו והוא הכיר את המשפחה שלי, א-מ-מה, התאהבות, כידוע, היא קוקטייל אכזרי ומסוכן שמהתל במוח, כך שלא ראיתי את מה שהיה ראוי לראות ויפה שעה אחת קודם.
כך שחודש וקצת לתוך הקשר, נפשי המנוסה (והדואבת, יש לציין) התעוררה לה לאיטה מהחלום על בית ושניים וחצי ילדים במושב כשהוא מבשל לנו מטעמים.
לא אלאה אתכן בסיפורים רבים מדי, מאחר ואני עלולה להיסחף בכתיבה, אני רק אציין את הגילויים המזעזעים בסעיפים מסודרים, מה שילמד אתכן, אחיותיי היקרות לנשק, לפקוח עיניים היטב, ולא לתת לכל עילג להיכנס לכן לחיים כל כך מהר:

במפגש ראשון עם זוג חברים שלי, שמתי לב לנסיונות הנואשים שלו להרשים (שלא בצדק) להצחיק (וזה לא הצחיק, אף אחד) ולעברית העילגת והנוראית ששגורה בפיו (ציינתי קודם שמילים יפות ללא כיסוי?), שמתי לב שאני מאוד מובכת כשאנחנו ליד חברים, מה שכיווץ את הבטן שלי וגרם לי לחשוב פעמיים על כל העייסק.
להלן דוגמא לעברית לא תקנית, של בחור שנולד בארץ ולמד 12 שנים, שעובד עם אנשים מכל מיני סוגים ולאומים:
במקום להגיד "באופן אישי", הוא היה אומר: “באופן אישית".
דבר כזה עשוי לגרום לאוזן שלי לנשור, ואני מבטיחה לכם שלא מורה אני, ואין לי אפילו בגרות מלאה (מתמטיקה), מיותר לציין שתיקנתי אותו בעדינות וללא יומרות והוא המשיך לומר בחשיבות עצמית את אותה הטעות?

גזענות, בורות ואטימות שאפשר למצוא רק אצל אנשים חשוכים באמת.
רוצות דוגמא? בבקשה:
מכירים את הסרט "הבועה"? ובכן, ישבנו לצפות בסרט יחד, ושמתי לב שהגבר שלי מזדעזע, מתעוות, ואף הפליא לעשות וקילל את "כל ההומואים המזדיינים האלה, לא מתביישים, שיזדיינו בחדר ובבית שלהם! מה אני צריך לראות את זה על המסך! גועל נפש! איזה סרט לא חינוכי! בושה!” הבחור אף הפליא לעשות ועזב את הסלון באמצע הסרט, הלך לישון במיטה, ובבוקר אמר לי כמה הסרט הזה דוחה, אני חייבת לציין שבאותו הלילה ישנתי אולי שעתיים והתהפכתי במיטה במחשבה מיהו הגבר הזה ומה לעזאזל אני עושה כאן.
ערב יום הזכרון,נגמר החלב, הבחור רוצה ללכת לקנות אחד חדש, אני אומרת לו שהכל סגור כי ערב יום הזכרון, והוא אומר לי: “אז מה, אני אלך למצוא מכולת של כושים" באמת שאני לא יודעת למה בדיוק הוא התכוון, למכולת של ערבים? נוצרים? לא יהודים? למה הוא התכוון למען השם?

אמא שלו, אישה באמת מקסימה ולבבית, רק שהיא חשבה בטעות, אולי בגלל שיש לי פנים של ילדה טובה שעלולה בטעות לבשל לבן יקיר לה קציצות כל היום- שאני גם המנקה שלו. אני חייבת לציין שלפני שנכנסתי לחייו הבחור לא היה ממש מטפח את הבית שלו, וכמו כל רווק מצוי היו לו תלתלי אבק בפינות, אבק על המדפים ובאופן כללי- הזנחה. אני אישה חולת נקיון, זה כן, אבל לא ברמה של אמא שלו, וקשה לי להיות לאורך זמן בבית שהוא לא נקי, אני עלולה פיזית להקיא. אז פעם אחת ניקיתי שם כדי שאני אוכל לנשום כמו שצריך, אבל לא צריך להגזים! חודש וקצת לתוך הקשר, אמא שלו באה לבקר אותו והייתי שם, והיא ישבה שם, בסלון, והתחילה למנות לי מוצרי נקיון שיעזרו מאוד לניקוי הספות שהוא לא העביר עליהן סמרטוט מאז שהוא קנה אותן בשנת תשס"א, ו"את יודעת, הקפלים במקרר מאוד מלוכלכים, אקונומיקה יכולה להיות מצוינת להן".
מה את אומרת?! אישה נחמודת שכמוך! למה את חושבת שאני צריכה לנקות לבן שלך את הפאנלים בבית? למה את סבורה בטעות שאין לי עבודה, בדיוק כמו לבן שלך, למה את סבורה בטעות שאני צריכה לנקות הזנחה של שנים? אישה ארורה וחשוכה.

ותסלחו לי שאני מעלה את הנושא ההו כה לא פמיניסטי הזה, אבל חברים, גברים יקרים (או שלא) בגיל 34 אתם אמורים להיות מסודרים, או לפחות מסודרים חלקית, לא ביקשתי שתקנו לי ג'יפ או תממנו לי טיפולי שיניים, ושגם לא תשלמו לי על הקפה, תודה, אני מסתדרת ומסודרת. אבל רבאק! לא יכול להיות ש-10 ימים לפני המשכורת, לא תוכלו להוציא כסף מהבנק כי עברתם את תקרת האשראי, כל חודש מחדש! לא הגיוני שתוציאו כסף מהקופה הקטנה שמסתובבת לכם בבית כדי לקנות ירקות או פיצה! לא יכול להיות שבגיל 34 יש לכם הרים של חובות שאתם מתעלמים מהם לחלוטין וחושבים שג'ה יעזור לכם, חבורה של סטלנים ארורים, תתעוררו! אף אחת, אישה נורמלית ויציבה- לא רוצה להיות עם גבר מלא בחובות, מילא מלא בחובות, כולנו עשינו טעויות, אבל גבר שלא מטפל במאית מהחובות שלו וחושב שאלוהים איכשהו יעזור לו מתישהו. אז אני רוצה להודיע לכם משהו- מי שמתעלם מהצרות הכספיות שלו, מגיע יום ובאופן מאוד לא חינני, מגיעים אליו שני גברים מאוד לא חינניים, שמכפילים את אמא שלו והפאנלים שלו בגובה כמה פעמים, ומעקלים לו כמה כליות ואת חשבון הבנק. אז בחייאת, טפלו בעצמכם. לוזריות זה לא סקסי.
לסיכום, תמיד צריך לדאוג לעצמנו ולסמוך רק על עצמנו, ונאמר אמן.

הצוות מעוניין להשתתף בצערה של הגולשת גומי-גם ולאחל לה רק חוויות טובות, גברים משובחים (אם את מוצאת כאלה, תעבירי הלאה בבקשה, יש מחסור חמור), ושתמצא אהבה אמיתית (פחחחחחח) וכנה (עכשיו אנחנו ממש על הרצפה), במהרה בימינו אמן!

אחרי כמה שבועות,
אותו בחור מתקשר לבחורה,
שואל אם היא רוצה להיפגש,
היא אומרת לו שידבר איתה למחרת…
הבחור לא מתקשר כמובן.

עוברים עוד מספר שבועות,
אותו בחור מתקשר שוב לבחורה,
היא עסוקה באותו רגע, לא מזהה את המספר ועונה,
הוא אומר לה- היי, זה אני מהאתר,
היא אומרת לו- מי? ההוא שלפני חודשיים… היא לא מסיימת לדבר והוא נכנס לדבריה וממשיך לדבר- "אז זה הטלפון שלי תתקשרי אליי" ומנתק.

חוצפן!
(מיותר לציין שלבחורה יש קצת כבוד עצמי והיא לא תטרח להתקשר אליו…)

היום יש לנו שני זוכים שהוגרלו היישר מאתר היכרויות שווה ביותר:

"קצת על עצמי:
יותר יפה מדובי, יותר חכם מפאריס, יותר יציב מקיאק בירקון, רעב יותר מקייט מוס, נחוש יותר מצ'אקי, יותר רגוע מג'יי ובוב, יותר מעודכן משנות ה- 80 -.. מהר, לפני שיגמר .."

הצוות נותן ציון 8 ברמת הזיות קשות.

"קצת על עצמי:
נעים מאוד , הכרנו במחשב . לפני שמתחילים אני חייב להיות כנה איתך , זאת שזירה . אני אחרי המלחמה טסתי לארה"ב עם 4 דולר בכיס , קניתי כרטיס לוטו וזכיתי ב-12 מיליארד דולר אבל החלטתי לזרוק את הכרטיס , אמרתי לעצמי שאעשה את זה בכוחות עצמי.ואז חזרתי לארץ , ירדתי לסיני, הסתובבתי עירום חצי שנה, נטורל, פרידאנס, הגעתי העירה , למדתי וטרינריה , אין דבר שיותר גומר אותי מלראות חיה פצועה , זה קשה לי, זה פוצע אותי , רוצה ערגלית ? ואז פתחתי איטליז , הסוד של הטריות זה לתת להם טראח בראש במכה . תגידי זה זורם בינינו למשהו ? למה יש לי פה המון המון פניות. רווק שרמנטי בן 30 יצא לאחרונה ממערכת יחסים סבוכה וכואבת , מחפש לקשר רציני את האחת ומצידו שתביא איתה עוד אחת , אני אדם פתוח…."

הצוות מפנה דחוף לשלמה ארצי להמשך בירור…

"קצת על עצמי:
ננסה לדבר במושגים שאת מכירה…מרגש יותר מפרק הסיום בסדרה האהובה עליך, מאתגר יותר מתליית מדף חדש, מוצלח יותר מחניה מושלמת ברוורס כבר בניסיון הראשון, מספק יותר מלגלות שהבגד האהוב עליך ביותר שוב יושב בול, עמוק יותר מכיור מלא כלים, מורכב יותר מפתרון בעיית חיבור לאינטרנט"

בוא נדבר במושגים שאתה מכיר:

יאללה ביי!

בחור הולך לשירותים.
בחור יוצא מהשירותים עם גבר.
החברות של הבחורה הולכות גם הן לשירותים ורואות את הבחור יוצא מהשירותים עם גבר אחר.
שהוא לא מהחבר'ה.
גבר.

גברים יקרים,
אם אתם לא סגורים על עצמכם,
אל תיפלו עלינו בבקשה,
אנחנו לא שפני הניסיונות שלכם לבדוק אם המיניות שלכם היא בכיוון אחד או בכיוון השני.
תעשו טובה לכולנו ותבדקו את העניין לפני שאתם מצהירים על כוונותיכם להקים משפחה, להתחתן, ועוד כל מיני הצהרות שכאלו.

ממורמרות? ועוד איך,
לא מספיק שאנחנו מבזבזות את הזמן על אידיוטים,
אנחנו צריכות לבזבז את זמנינו על כאלו שמעוניינים רק בחלק האחורי שלנו?

ממורמרות?
לא הפעם

עוד תופעה מעניינת היא הממורמרים על כמות התווים שאפשר להכניס, בעיקרון, כתוב 50 תווים, בפועל, כל החפרנים דופקים שם מונולוגים שלא היו מביישים הרצאה של שעתיים וחצי על מצב החסה בשטחים, אבל טורחים להתלונן תוך כדי- "איך אני יכול להגדיר את עצמי ב-50 תווים" או-בו-הו
בחייאת חברים, משפט או שניים, בקטנה, אנחנו מוכנות לקבל שנינויות קלילות, אבל למה צריך לפעמים מילון?
לא, אתם לא נראים מתוחכמים ככה, מקסימום, משעממים עד מוות.

הצוות מסכם:
שני משפטים חמודים על עצמכם, תיעזרו בבנות המין היפה והמשובח אם אתם לוקים בתרדמת רגשית/יצירתית/מוחית, אנחנו לא נכעס, אנחנו מעדיפות לראות את המילה הכתובה,
ושלא תהיה קשורה למאפיות…